אנחנו לא מושלמים....
תהליך השיפור האישי מפנה את הזרקור מהסובב אותנו אל עצמנו פנימה. שמה של המנצחת על תזמורת ההעצמה האישית הוא "מודעות עצמית" וכדי ליהנות מצליליה, עלינו לכוון את עצמנו לשלושה עקרונות בסיסיים:

הכרה בכך שאין שלמות.
ברור מאליו שאנו בני האדם, כיצורים בשר ודם, נעים במסלולי חיים הצופנים לאורך הדרך הפתעות לטובה ולרעה. בעקבותיהם, אנו מקבלים החלטות ומגיבים. לא תמיד התנהגותנו נאותה ולא תמיד אנו גורפים הצלחה בעקבות החלטותינו, כי אנחנו לא מושלמים. לא כבני אדם, לא כהורים, לא כעובדים, ולא כמעסיקים. לכל אלו החושבים כי הדבר ברור מאליו ומיותר לציין זאת, אומר שהכרתי בני אדם שלא יכלו או לא רצו להאמין שאינם מושלמים... הדבר נבע, לדעתי, מחשש לעמוד מול המציאות ולהצביע על פגם. דרושה מידה רבה של אומץ לב אישי ויושרה כדי להביט במראה ולסמן את הראוי לתיקון.
המודעות לחוסר שלמות משמעותית בעיקר לבני אדם פרפקציוניסטים, הסובלים כל העת מתחושה כפייתית פנימית לדקדק בקצה קצהו של קוצו של יוד... שאיפתם להיות מושלמים מלווה בביקורת אישית קשה ובתחושה תמידית של חוסר ערך. מלחמתם אבודה מראש, ולכן, רצוי מבחינתם להטמיע את העובדה שיש מצבים שבהם מותר להם לשחרר קצת, ויש מצבים שאין להם שליטה על המתרחש בהם. אישית, לדעתי, אין דבר שהוא מושלם, כי אפשר תמיד לשפר ולהשתפר כדי להתקרב לטוב ביותר. החתירה לשיפור מתמיד הופכת את החיים למאתגרים ולמעניינים יותר.
 
 
התבוננות פנימית
ההכרה בכך שאנו חיים בעולם רבגוני ושאיננו מושלמים, מובילה אותנו למעקב פנימי מעמיק ולהתבוננות וחקירה של רגשותינו במצבים מסוימים: מתי אנו מאושרים ולמה? מתי אנו עצובים וממה? באלו מקרים אנו נפגעים וממי? איך משפיעה עלינו הצלחה ומה עושה לנו כישלון? מה מעניין אותנו בחיים ובכלל? מי מהסובבים נותן לנו השראה? מה גורם לנו להתפרץ?
מאחר ויש לנו ניסיון חיים, רצוי להתבונן גם על מסלול החיים שעברנו, לסמן אירועים מכוננים שהשפיעו על חיינו לטובה ולרעה, לנתח את הגורמים שהביאונו לקבל החלטות כאלו ואחרות, לחפש מאפיין שחוזר על עצמו וללמוד להימנע ממנו להבא, אם היה כרוך בו כישלון, או ללמוד ממנו, אם נחל הצלחה.
 
אחד מיועצי הנדל"ן שאימנתי היה יהלי, גבר כבן 35. ביקשתי ממנו לפשפש בעברו ולציין את האירועים שנחשבו עבורו כהצלחות. הוא סימן מספר אירועים ואנו התמקדנו בשניים מהם לצורך הדגמה. האירוע הראשון היה הטיול אחרי צבא במשך חצי שנה בדרום אמריקה. בעיניים מבריקות תיאר יהלי את נחישותו לעבוד בעבודות מזדמנות על מנת לחסוך כסף לטיול, עד שהגיע לסכום הרצוי. האירוע השני קרה כשהיה בן 29, כשהכיר את מי שהפכה לאחר מכן לרעייתו ואם שני ילדיו. בתחילת הקשר, סיפר, היא הייתה מאד מנוכרת ולא גילתה בו עניין ברצינות. שוב ברקו עיניו כאשר סיפר על מסעות החיזור הרומנטיים שערך כדי להגיע לליבה של אהובתו ולאחר מכן לחופה.
בניתוח שני האירועים, הוא גילה מכנה משותף בהתנהגותו ויחד הגענו להסכמה על דפוס פעולה החוזר על עצמו בכל הצלחותיו: כאשר הוא נחוש להשיג משהו, דבר לא יעצור אותו.
"יהלי, זו תכונה שעשויה לעזור לך בחיים ובכלל, והמודעות לכך תאפשר לך 'להעתיק' אותה למקצוע, על מנת שתצליח כיועץ נדל"ן", הסברתי לו.
"איך?" שאל.
"איזו מטרה היית רוצה להשיג?"
"לקנות דירה, אנחנו גרים בשכירות".
"עד כמה אתה רוצה לקנות דירה, בדירוג מאחת עד עשר?"
"אז, כמי שמכיר את עצמו וניצח בעבר, הפשל שרוולים וצא לדרך."
 
כאשר סקרנו את כישלונותיו של יהלי, גילינו דפוס פעולה דומה. כתוצאה מחוסר סבלנותו, לא תמיד הוא קיבל הערות מאנשים שסבבו אותו, כמו המעסיק שלו, המפקד שלו במילואים, הלקוחות שלו כאיש שיווק כלי מטבח כתוצאה מכך נקלע לסכסוכים שקלקלו לו בהמשך. נזכרנו יחד באמרתו של אלברט איינשטיין "אי־שפיות היא לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות", ובעקבות כך יהלי הבטיח לעקוב אחרי התנהלותו והתנהגותו במצבים דומים ולהימנע להבא מ"התנגשויות" מזיקות.
 
זכות הבחירה
זוהי תובנה בסיסית שאמורה להיות נר לרגלנו כל העת. אנו יכולים לבחור את בית הספר בו נלך ללמוד, את המקצוע בו נעסוק, אילו בני זוג נבחר ואיזה שם ניתן לצאצאינו. אנחנו יכולים לבחור מי יהיו חברינו ומי לא, עם מי ננהל עסקים ועם מי לא... עם זאת, זכותנו גם לבחור איזו מחשבה משרתת אותנו ואיזו מזיקה, איזה רגש מרים אותנו ואיזה מפיל. אנו רשאים לבחור מתי להגיד מה ומתי לשתוק. מתי לכעוס ולזעוק, מתי לפרגן ומתי לסלוח. זכותנו לחלום חלום, ולבחור מתי ואיך לממש אותו. זכות הבחירה מוקנית לנו מרגע שנולדנו, ואיש לא יכול לקחת אותה מאתנו.
הסכמנו שכל אחד מסביבנו הוא עולם מופלא, מלא רגשות, מחשבות, חלומות, אמונות, אהבות, ערכים, חזקות. לכל אחד דרך חיים שונה, השקפה אחרת על מגוון רחב של נושאים ואירועים. לכל אחד סדר עדיפות שונה, גישה אחרת לחיים ורמת פתיחות אחרת. לכל אחד בחירה אחרת. ראוי וחשוב שנטמיע תובנה זו, מאחר וכל חיינו מתנהלים סביב בני אדם. עלינו לכבד ולהבין שיש אנשים אחרים עם עולם שונה משלנו, וזה בסדר גמור. לעתים ננסה לשנות את הזולת כדי שיתנהג לפי ערכינו ו/ או השקפת עולמנו. ברוב המוחץ של המקרים נעלה חרס בידנו, ואז נוכל לבחור אם להתעלם ולזרום, או להתנתק. אם הזולת ממש חשוב לנו, ואנו מאד רוצים לשנות, אפשר לבחור בדרך שלישית: נשתנה אנחנו, והוא ישתנה בעקבות כך. זה בדוק.
לדוגמה, כיועצי נדל"ן ניתקל לעתים בלקוח בוטה במיוחד. יש מספר אפשרויות: אם נענה לו באותה צורה, הסיכוי שנאבד אותו גבוה; אם ננפנף אותו, אולי החמצנו עסקה; אם נעיר לו – או שיקשיב וישתנה, או (ולרוב זה כך, כי בני אדם לא אוהבים שמעירים להם), יכעס וייפרד מאתנו. אולי קיימות אפשרויות נוספות?
בכל האפשרויות אנחנו חותרים לשנות את הלקוח (גם את בן/ ת הזוג, הבן, הבת, השכן, עמית לעבודה וכו'). לרוב לא  נצליח. אפשר גם לפנות לגישה אחרת: נשנה את עצמנו. נקבל את האחר כמות שהוא, בכבוד. נעריך את אישיותו (ולא מתוך חנופה), נתייחס לדבריו, נזרום אתו, בלי דברי ביקורת ובלי הערות ציניות. עם הזמן, סביר מאד שנרכוש את אמונו ונזכה ליחס אמפתי יותר.

למעוניינים לקנות את הספר "נדלן מכאן ל...שם" עדיין במחיר מבצע נא לחיצה כאן. 


אמנון סער
יועץ נדל"ן בכיר





 
קטע מהספר "נדל"ן מכאן ל...שם" בנושא מודעות 
טלפון
077-9160177
כתובת
עין הקורא 11, ראשון לציון

עקבו אחרינו

עקבו אחרינו

כל הזכויות שמורות לאמנון סער © אין להעתיק, לצלם או להעביר מלל או תמונות וכל חומר אחר מהאתר ללא רשותו של אמנון סער
איימיל
isgav97@zahav.net.il
home10, home, house, building
phone5, phone, contact, telephone, support, call